שמחון יוסי נ' שירביט חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

1.עניינה של התביעה שלפניי הינו תביעת התובע לתשלום תגמולי ביטוח על פי תנאי פוליסת ביטוח מקיף בגין רכבו שנגנב לאחר שהנתבעת סירבה לשלמם בטענה כי התובע היה מעורב בגניבת הרכב.

2.התובע הינו הבעלים של מונית מסוג סקודה, שנת ייצור 2007, מספר רישוי 6983125 (להלן: "המונית" או "הרכב"). המונית שימשה התובע בעבודתו ובוטחה אצל הנתבעת בביטוח מקיף שכלל כיסוי אירוע גניבה וזאת על פי פוליסה שהייתה בתוקף מיום 01/11/07 ועד ליום 31/10/08 (להלן: "הפוליסה").

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 23/07/08, החנה התובע את המונית בשעה 15:00 לערך ונסע עם חברו לבילוי בתל אביב, כאשר בשעת הערב המאוחרות התקשרו אליו מחברת איתורן והודיעו לו כי המונית אינה במקומה ושייגש למקום.

כאשר הגיע התובע למקום חניית המונית, בשעה 23:00 לערך, גילה כי אכן המונית אינה במקומה ולפיכך הודיע על כך לאיתורן ואלה הורו לו להגיש תלונה במשטרה וכך עשה.

3.הנתבעת סירבה לשלם לתובע את תגמולי הביטוח עבור המונית וזאת כיוון שלפי ממצאי בדיקתה, התובע היה מעורב בגניבת הרכב וכי קוד נטרול הרכב בן ארבע ספרות נמסר לגנבים על ידי התובע, תוך שיתוף פעולה ומרמה של התובע על מנת לקבל תגמולי ביטוח, שכן המערכת לא נוטרלה באופן אלים אלא באופן תקין על ידי הקשת הקוד.

חשד זה של הנתבעת לשיתוף פעולה של התובע עם גנבי הרכב עלה אף מנסיבות נוספות כגון גרסאות סותרות באשר למהלך סדר היום של התובע בעת אירוע הגניבה, הימנעותו לענות לשיחות מטעם איתורן וגרסאות שונות לגבי מיקום הטלפון בעת ניסיון האיתור שלו, סיום תקופת אחריות יצרן על הרכב, פירוט שיחות יוצאות ממכשיר הטלפון של התובע לבחור ערבי עובר לאירוע הגניבה וכיוצ"ב והכל כפי שיפורט בהמשך.

מסכת הראיות:

4.מטעם התובע העיד התובע לעצמו לאחר שהקדים והגיש תצהיר מטעמו. הוגשו ראיות ומוצגים שסומנו ת/1, ת/2.

מטעם הנתבעת העיד מר יוגב חימי מחברת חקירות שחקרה את התובע על אירוע הגניבה, עוד העיד מר מדעי אבי מטעם חברת איתורן. אלו הקדימו והגישו תצהירים מטעמם.

הוגשו ראיות ומוצגים שסומנו נ/1, נ/2 כאשר נ/1 הינו דיסק ובו הקלטה של שיחות איתורן עם הלקוח. כן הוגש כראיה דיסק ובו הקלטת חקירת התובע על ידי מוקד החקירות, התמלול שצורף לו הינו כלי עזר ולא התקבל כראיה.

דיון:

5.לטענת התובע, המונית נגנבה ועל פי תנאי הפוליסה זכאי הוא לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבת הרכב.

סירובה של הנתבעת לתשלום תגמולי ביטוח לתובע על גניבת המונית היא בטענה יחידה, לפיה התובע היה מעורב בגניבת הרכב וסביב כך נסובה המחלוקת כולה.

6.כלל ידוע הוא במשפט, כי "המוציא מחברו עליו הראיה". במקרה דנן העלתה הנתבעת, כאמור, הטענה כי התובע היה מעורב בגניבת הרכב ומשכך אין היא חייבת בתשלום תגמולי הביטוח בגין אירוע הגניבה. על פי הפסיקה, בסוג טענה כזה ומרגע שהמבוטח הוכיח כי התרחש האירוע וחברת הביטוח מעוניינת להוכיח היפוכו של דבר, עובר נטל הבאת הראיות לעניין על שכמה של חברת הביטוח.

כך נקבע למשל בע"א 1845/90 רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מז(5) 661 ,עמ' 681-682,:

"העברת נטל השכנוע בדבר קיום חריג אל המבטח מתיישבת עם הגיונם של דברים. במקרה הרגיל, אין אדם פורץ אצל עצמו. מי שמכיר את המציאות בעולם הפשע יודע, כי מספר הפריצות כפשוטן הוא רב ביותר וכי הרוב המכריע של התביעות לתשלומי הביטוח עקב פריצות מוגשות ביושר ובתום לב. לפיכך, משמבקש המבטח לטעון לקיומו של חריג - אחרי שהוכחה תמונה עובדתית אובייקטיבית של פריצה ועוד באישור משטרתי - עליו לשכנע בצדקת גרסתו לפיה המבוטח ביים פריצה".

הלכה זו נקבעה בפסקי דין רבים נוספים ואף בע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 05.10.06) שצוין גם בסיכומי התובע, קבעה כבוד השופטת ארבל כך:

"...כאשר מדובר בהוכחת האירוע המוגדר עצמו, זוהי תוצאה בלתי נמנעת של הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה", לפיו על התובע רובץ נטל השכנוע ביחס לעילת תביעתו. עם זאת מרגע שהוכיח המבוטח כי התרחש האירוע המוגדר, אין להדביק לו תווית של עבריין, ואם חברת הביטוח מעוניינת להוכיח היפוכו של דבר, שתתכבד ותביא ראיות לכך"

נראה אם כן, כי על פי הפסיקה, הנטל להוכיח את הטענה למעורבות התובע בגניבת הרכב מוטל על כתפי הנתבעת אשר העלתה הטענה, זאת בשים לב לכך שאין מחלוקת כי ארע מקרה הביטוח, הרכב נגנב מן המקום בו היה והגיע אל שטחי הרשות הפלסטינאית, איתורן הודיע על כך לתובע, משהגיע התובע למקום וגילה כי אכן המונית אינה במקום, הודיע לחברת הביטוח ופנה להגשת תלונה במשטרה. על כך אין מחלוקת.